אנו מסבירים מהי סטטיסטיקה, רמות המדידה שלה, היסטוריה, ענפים וחשיבותה. כמו כן, הבדלים עם הסתברות.
מהי סטטיסטיקה?
סטטיסטיקה היא א דיסציפלינה מדעית פורמלית ודדוקטיבי, נחשב לעתים קרובות לענף של מתמטיקה, החוקר את השונות ואת חוקיה הִסתַבְּרוּת, באמצעות כלים שונים, הן רעיוניים והן מדגמים.
תחום הסטטיסטיקה כולל את שיטות ונהלים הדרושים לאיסוף מֵידָע של ה מְצִיאוּת ולארגן, להקשר ולסווג אותו על מנת להגיע למסקנות ברות קיימא, המתבטאות מתמטית. אפשר לומר שזה ה מַדָע של הנהלת נתונים.
בדרך זו, הסטטיסטיקה שוקלת ארבע רמות של מדידת נתונים, המכונה מאזניים מ מדידה סטטיסטיקות, שהן:
- נומינלי, שמתאר משתנים שההבדל ביניהם טמון יותר באיכות מאשר בכמות.
- Ordinal, המתאר משתנים על רצף בו ניתן לסדר את ערכיהם, כלומר להקצות היררכיה או סדר לנתונים.
- מרווח, המתאר משתנים שהערכים שלהם קובעים מרווחים ניתנים לזיהוי.
- רציונלי, המתאר משתנים בעלי מרווחים שווים ואשר מאפשרים להציב אפס מוחלט, באופן שמייצג את היעדר מאפיינים.
למרות שהסטטיסטיקה היא תחום מחקר בפני עצמו, היא מאופיינת באופייה הרוחבי, כלומר, בכך שהיא משמשת כלי לדיסציפלינות ומדעים רבים אחרים, ללא קשר לתחומי הידע הספציפיים שלהם: ביולוגיה, ה כַּלְכָּלָה, ה דֶמוֹגרָפִיָה, וכולי.
היסטוריה של סטטיסטיקה
הקדומים של הסטטיסטיקה בשפע ב יָמֵי קֶדֶם, במיוחד כשהראשון הגדול אימפריות של רבים אוּכְלוֹסִיָה, כגון בבל, מצרים או סין, שבהן צריך לספור את האוכלוסייה ולקבל מידע רלוונטי עבור מַצָב, לגבי גביית מסים ועוד עניינים דומים.
עם זאת, הראשון שיטות חישוב הסתברות מתועד מופיע בהתכתבות בין פסקל לפייר דה פרמה ב-1654. מצד שני, הטיפולים המדעיים הראשונים בעניין הם של כריסטיאן הויגנס ב-1657, כמו גם העבודות Ars conjectandi מאת ג'קוב ברנולי בשנת 1713 ו תורת האפשרויות מאת אברהם דה מויברה ב-1718.
פורמלית, הסטטיסטיקה התפתחה במאה התשע-עשרה, כאשר היא הוכרה כתחום החוקר את הדרכים לאיסוף נתונים ומידע. המונח כבר נטבע על ידי הכלכלן הפרוסי גוטפריד אכנוול (1719-1772), שהציע אותו כ"מדע ענייני המדינה", כלומר, סטטיסטית, תורגם לאנגלית כ"חשבון פוליטי".
אף על פי שאכנוול מוכר כאבי דיסציפלינה זו, יישומו בתחומים אחרים בחיי האדם נובע מהאגרונום הסקוטי ג'ון סינקלייר (1754-1835).
מאז, חקר הסטטיסטיקה וההסתברות היה בלתי פוסק. אחד מהרגעים המרכזיים העכשוויים שלה התרחש בתחילת המאה ה-20, כאשר פרנסיס גלטון וקארל פיטרסון שינו את תחום המחקר שלהם, הביאו קפדנות מתמטית ויישמו אותה לא רק על המדע, אלא על המדע. פּוֹלִיטִיקָה ובכל זאת ה יִצוּר.
חשיבות הסטטיסטיקה
לסטטיסטיקה יש רלוונטיות עצומה בעולם המודרני, שמתעלה על הצרכים הספציפיים של ארגון האוכלוסייה שיש למדינות. עם זאת, האחרונים, הקשורים לבקרה וקבלת החלטות, כמו גם יישום מדיניות ציבורית, הם עניין בסיסי לגישה מַחֲשָׁבָה ואורח החיים של האוכלוסיות.
אבל סטטיסטיקה משמשת גם ככלי לעיבוד מידע עבור דיסציפלינות רבות, הן מה- מדעי הטבע נכון ל- מדעי החברה, שכן הוא מאפשר לאסוף מידע לגבי חפצים מכל סוג שהוא.
ענפי סטטיסטיקה
סטטיסטיקה, באופן כללי, שוקלת שני ענפים מובחנים היטב:
- סטטיסטיקה תיאורית, המוקדשת להדמיה, סיווג והצגה מספרית או גרפית של הנתונים שעלו במהלך המחקר. מטרתו היא להקל על הטיפול בכמויות גדולות של נתונים, כמו שמתרחש בפירמידות אוכלוסין, היסטוגרמות או תרשימי עוגה.
- סטטיסטיקה היסקית, המוקדש להפקה דגמים ותחזיות מהתופעות שנחקרו, תוך התחשבות בדינמיקת האקראיות שלהן. באמצעות המודלים המתמטיים הללו הוא שואף למצוא מסקנות שימושי או פרוגנוסטי החורגים מתחום התיאורי בלבד.
סטטיסטיקה והסתברות
הן הסטטיסטיקה והן ההסתברות מוקדשות למחקר המדעי והפורמלי של המקרה, אך הן עושות זאת משתי נקודות מבט שונות: