אנו מסבירים מהי סמיוטיקה, מקורה ומהי הפונקציה הסמיוטית. כמו כן, דוגמאות והקשר שלהן עם סמיולוגיה.
הסמיוטיקה חוקרת את סימני התקשורת האנושית, בין אם הם לשוניים או לא.מהי סמיוטיקה?
זה נקרא סמיוטיקה או סמיולוגיה (בהתאם לנקודת המבט האקדמית) ל- מַדָע נגזר מ פִילוֹסוֹפִיָה, המוקדש לחקר מערכות של תִקשׁוֹרֶת בתוך ה חברות בן אנוש. ניתן להגדיר זאת באופן כללי כמדע החוקר את סימני התקשורת האנושית (סמיוזיס).
כפי שנראה בהמשך, סמיוטיקה היא מדע חדש, אך של היסטוריה עתיקה, המובנת לעתים קרובות כ"תורת המשמעות", כלומר, ניסיון להבין באופן מדעי את היכולת של בן אדם לבנות סימנים, כלומר לטפל ולבנות אחרת ניבים.
עם זאת, יש הרואים בסמיוטיקה מטה-מדע, שכן הוא בו-זמנית מדע בפני עצמו, וכלי ללימוד תחומי ידע מדעיים אחרים, תמיד החל מהסימנים או השפות שלהם.
מושג מפתח להבנת סמיוטיקה הוא סמיוזיס, המובן כיצירת משמעות משימוש בסימנים מסוג כלשהו, כל עוד האחרונים ניתנים לפירוש במוחו של האדם המקבל או קורא אותם. לפיכך, על פי הסמיוטיקה המסורתית, כל סמיוזיס, כלומר כל משמעויות, כרוכה בשלושה מקרים שונים:
- אובייקט לייצג, השייך לסדר ה- מְצִיאוּת (קונקרטי או מופשט).
- שלט שמייצג אותו, נקרא לְיַצֵג ושהוא מחליף אותה בהעדרה (כלומר: כשאני קורא "אבן", אין לי את האבן ביד, אלא המילה בפי).
- פרשן המסוגל לחלץ את ההתייחסות לעצם מהסימן שהוא מקבל.
מקור הסמיוטיקה
השם של הסמיוטיקה בא מיוונית זרע ("סימן"), ונטבע על ידי הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק (1632-1704). עם זאת, זה כבר קיים בתחומים מדעיים מסוימים, כמו זה הרפואי, שבו הוא שימש פחות או יותר כ נִרדָף מ אִבחוּן, כלומר, כפירוש הסימנים שמחלה גורמת בגוף האדם.
הדבר האחרון נובע, בין השאר, מהעובדה שהעניין האנושי בסימנים ובמשמעות החל מימי קדם ב- הִיסטוֹרִיָה של המין. מורשתם של פילוסופים כמו אפלטון (בערך 427-347 לפנה"ס), אריסטו (384-322 לפנה"ס), ומאוחר יותר הוגים מימי הביניים הייתה חשובה מאוד לייסוד הסמיוטיקה.
אחד מבשריו היה הפילוסוף האמריקאי צ'ארלס פירס (1839-1914), שהטביל אותו בתור סמיוטית: "ה דוֹקטרִינָה סיבתי-הכרחי או רשמי של הסימנים". בתחילה, זו הייתה דיסציפלינה הקשורה ל בַּלשָׁנוּת.
עם זאת, הוגים חשובים של הדיסציפלינה כמו אומברטו אקו האיטלקי (1932-2016) מאמינים ששורשי הסמיוטיקה כבר היו בחיבורים של רוב ההוגים הגדולים של המסורת המערבית.
פונקציה סמיוטית
פיאז'ה מתאר את הפונקציה הסמיוטית כאפשרות לעורר משמעויות נעדרות.ב פְּסִיכוֹלוֹגִיָה, הפונקציה הסמיוטית או הפונקציה הסימבולית היא היכולת של המוח האנושי ליצור סימנים, שפותחה על פי התיאוריות של הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה (1896-1980) מגיל שנתיים, בתחילת תקופת האינטליגנציה הטרום ניתוחית.
פיאז'ה מתאר פונקציה זו כאפשרות לעורר משמעויות נעדרות, בין אם הן אירועים, אובייקטים או מערכות יחסים, מתוך בניית סימנים, כלומר של מסמנים מובחנים.
במילים אחרות, מדובר בתפקוד המאפשר למוח האנושי לעבוד עם סימנים, כלומר לבנות מחוות, סמלים או משאבים המתייחסים להתייחסות ספציפית שנעדרת כרגע, אך מתעוררת באמצעות המשאב של השפה.
סמיוטיקה וסימולוגיה
המונחים סמיוטיקה וסמיולוגיה נחשבים למילים נרדפות פחות או יותר, במיוחד מכיוון שבשנת 1969 בחר האיגוד הבינלאומי לסמיולוגיה, שהתכנס בקראקס, ונצואלה, להשתמש במונח סמיוטיקה כדי למנוע בלבולים. הסיבה לכך היא שכל מונח מגיע מהיסטוריה אקדמית נפרדת: הצרפתית שמדברת עליה סמוטי, והאנגלו-סכסוני שמדבר על סמיולוגיה.
דוגמאות לסמיוטיקה
הסמיוטיקה כדיסציפלינה מיושמת בתחומי ידע רבים, ובכך מולידה צורות יישומיות המשמשות דוגמאות ל סמיוזיס:
- סמיוטיקה רפואית או קלינית, המתמקדת במחקר, סיווג והכרה של הסימנים שהמחלה משאירה בגופו של החולה.
- סמיוטיקה מוזיקלית, החוקרת את סימני הייצוג המקובל של שפת ה- מוּסִיקָה, כגון ציונים ומבנים פנימיים.
- סמיוטיקה מחשוב או חישובי, המוקדש לחקר סוגי הסימנים שנוצרו במסגרת של שפות מלאכותיות, כגון קודי מחשב ו שפות תכנות.
- סמיוטיקה חברתית, המנסה לחקור את תפקודם של סימנים במסגרת החברה, מבלי להתעלם מהמרכיבים האנושיים והסובייקטיביים שמצד שני מתעלמים מהם נקודת מבט לשונית.
- סמיוטיקה חזותית, החוקרת אך ורק את הפרשנות של תמונות, תצלומים ועוד קריאות חזותיות למהדרין של המציאות.