• מהם סוגי המדינה?
• סוגי מדינות לפי הארגון הטריטוריאלי שלהם
• סוגי מדינות לפי הארגון הפוליטי שלהם
• סוגי מדינות לפי שיטת הממשל שלהם

אנו מסבירים מהם סוגי המדינות לפי הארגון הטריטוריאלי, הארגון הפוליטי או המערכת הממשלתית שלהם.

המדינה היא מכלול המוסדות השולטים בשטח בצורה ריבונית.

מהם סוגי המדינה?

כשאנחנו מדברים על מַצָב, אנו מתייחסים לסט של מוסדות תהליכים בירוקרטיים שמסדרים, מסדירים ומנהלים את החיים באופן רשמי חֶברָה, באמצעות מונופול הכוח (או אַלִימוּת), במסגרת א שֶׁטַח התיישבו. במילים אחרות, נוכחותו של מצב ניתן לזיהוי היא זו שעושה א מדינה להיות מדינה.

עם זאת, אל לנו לבלבל את המדינה עם מושגים אחרים הקשורים ל פּוֹלִיטִיקָה, בתור "מדינה", "אוּמָה"אוֹ"מֶמְשָׁלָה". מדינה נקראת רק מכלול המוסדות השולטים בטריטוריה בצורה ריבונית ושל מי רָשׁוּת מקיים את שלו אוּכְלוֹסִיָה.

עם זאת, ב הקשרים בדיבור או לא רשמי ייתכן שכל המונחים הללו מופיעים כמילים נרדפות. חשוב במיוחד לא לבלבל בין מדינה לממשלה, מכיוון שהראשון הוא עמיד, בעוד שממשלות עוברות.

כעת, המדינות אינן זהות, וניתן לתת אותן לפי צורות שונות המאפשרות את סיווגן. כאשר מדברים כאן על "צורות", אנו מתייחסים לארגון הפנימי שלו: מודל הארגון הטריטוריאלי שלו, מודל הארגון הפוליטי שלו או אפילו שיטת הממשל שלו. בהתאם לקריטריונים שנבחר, תהיה לנו צורה כזו או אחרת של מדינה, כדלקמן:

• על פי הארגון הטריטוריאלי שלהם, אנו יכולים להבחין בין מדינות יחידניות, מדינות אזוריות, מדינות פדרליות, מדינות תלויות, וקנפדרציות או איגודים.
• על פי הארגון הפוליטי שלהם, אנו יכולים להבדיל בין רפובליקות פרלמנטריות, רפובליקות נשיאותיות, רפובליקות חצי נשיאותיות, רפובליקות חד-מפלגתיות ומונרכיות פרלמנטריות ומונרכיות אבסולוטיות.
• לפי שיטת הממשל שלהם, אנחנו יכולים לדבר על דמוקרטיות, אוטוקרטיות ודיקטטורות.

נראה כל אחת מהקטגוריות הללו בנפרד להלן.

סוגי מדינות לפי הארגון הטריטוריאלי שלהם

בהתחשב באופן שבו השטח שלו מאורגן, אנו יכולים להבדיל בין:

• מדינות יחידתיות, שבהן יש שלטון יחיד ומרכזי, הממוקם בבירת המדינה, השולט על הכל בצורה הומוגנית. למרות זאת, סוגים אלה של מדינות יכולים להיות ריכוזיות, שבה הממשלה הבודדת נוקשה וטוטאלית, או שהם יכולים להיות מבוזר, שבו יש מרווח מסוים של אוטונומיה אזורי שניתן על ידי הרשות המרכזית. לדוגמה: קולומביה, פרו, ניו זילנד.
• מדינות אזוריות, שהן מדינות יחידניות מבוזרות ותיקות שפינו בהדרגה יותר ויותר ריבונות שלהם אזורים או מחוזות, עד שהם מכירים בחוק פוליטי של אוטונומיה, ובכך מכנים את עצמם "אזורים אוטונומיים".למשל: ספרד, איטליה או סרביה.
• מדינות או פדרציות פדרליות, המורכבות מאיחוד מדינות בעלות דרג נמוך יותר, המוותרות לממשלה ריכוזית (הנקראת פדרלית) מכסה חשובה של סמכותה ותפקידיה הפוליטיים, אך שומרות על חלק ניכר מהאוטונומיה שלה והוראותיו החוקיות. לכן, במדינות אלו ישנם שני מקרים של חוֹק: מקומי או אזורי, ופדרלי או נפוץ. לדוגמה: ארגנטינה, ברזיל, גרמניה, רוסיה.
• מדינות תלויות, חסרות אוטונומיה וריבונות מלאה על שטחיהן, מאחר שהעניקה להן (או נלקחה) על ידי מדינה גדולה וחזקה יותר. במקרים אלה, המדינות פועלות כלוויינים של המנהל, מצייתות לחוקיה ומשיגות הטבות מסוימות בתמורה. לדוגמה: פורטו ריקו, איי קוק, הרפובליקה של פלאו.
• מדינות קונפדרציה או קונפדרציות, שהן קבוצות של מדינות עצמאיות הדומות במידה מרחוק לפדרציות, למעט העובדה שהן שומרות על מרווח משמעותי של אוטונומיה וריבונות, עד כדי כך שהן יכולות להיפרד מהקונפדרציה רק ​​על ידי רצון לעשות זאת. אולם כל עוד הם חלק ממנו, הם נהנים ממדיניות משותפת עם המדינות האחרות ומגיבים כיחידה פוליטית וטריטוריאלית.

סוגי מדינות לפי הארגון הפוליטי שלהם

אם לוקחים בחשבון את האופן שבו הם מאורגנים מבחינה פוליטית, נוכל להבחין תחילה בין רפובליקות למונרכיות.

ה רפובליקות הן מערכות פוליטיות שבהן הכוח הציבורי מתחלק בין מוסדות המרכיבים שלושה ענפים שונים, אוטונומיים ואמונים על שמירת איזון פנימי: מְנַהֵל (הממשלה), ה חקיקתי (האספה או הקונגרס) וה מִשׁפָּטִי (צֶדֶק).

מצדם, שמונרכיות הן מערכות פוליטיות שבהן הכוח הפוליטי נשען על א מֶלֶך או חבר מועצה לחיים, באופן מלא או חלקי.

בתורו, ישנם סוגים שונים של רפובליקות ומונרכיות:

• רפובליקות נשיאותיות, כאלו שבהן זרוע הכוח המבצעת נופלת על נשיא שנבחר באופן דמוקרטי, הממונה על ניהול המדינה מבחינה פוליטית, ואשר סמכויותיהן מוגבלות על ידי שתי הסמכויות הציבוריות האחרות. זה המצב במדינות כמו ונצואלה, ארגנטינה, ברזיל או הפיליפינים.
• רפובליקות למחצה נשיאותיות, כאלו שבהן דמות הנשיא הממונה על הרשות המבצעת משותפת עם ראש ממשלה, שמונה לרוב על ידו, אך משיב ללשכה הפרלמנטרית. כך, ראש הממשלה משותף ואינו נופל כולו על הנשיא. זה המצב במדינות כמו סנגל, האיטי, פולין, צרפת, רוסיה או טייוואן.
• רפובליקות פרלמנטריות, כאלו שבהן הכוח הביצועי אינו בידי נשיא, אלא על ראש ממשלה שנבחר מהמפלגות המרכיבות את הפרלמנט. המשמעות היא שהאוכלוסייה מצביעה בעקיפין לראש הממשלה שלה, אבל גם שהכוח הביצועי והנהגת המדינה מופנים במידה רבה יותר לכוח המחוקק ולוויכוח בין הכוחות הפוליטיים במדינה. זה המצב במדינות כמו גרמניה, קרואטיה, ישראל או הודו.
• רפובליקות חד-מפלגתיות, אלו שבהן הממשלה כולה נמצאת בידי אותה מפלגה פוליטית ויחידה. רפובליקות אלו אינן בדרך כלל דמוקרטיות ומבנה השלטון הוא בדרך כלל זהה למדינה, כלומר המדינה והממשלה הם אותו דבר. זה המקרה של קובה, סין, וייטנאם, אריתריאה או צפון קוריאה.
• מונרכיות חוקתיות, אלה שבהם המלך או המונרך ממונים על ראש הממשלה, כלומר על הכוח המבצע במלואו, אך כוחו תמיד כפוף ומוגבל, כך שסמכותו אינה מוחלטת או מעל החוק. למעשה, סמכויות החקיקה והשיפוט קיימות והן אוטונומיות. זה נחשב לשלב ביניים בהיסטוריה בין המלוכה המוחלטת לפרלמנטרית. זה היה המקרה במדינות כמו צרפת שלאחר המהפכה או יפן בתחילת המאה ה-20.
• מונרכיות פרלמנטריות, בדומה לאלו החוקתיות, למעט העובדה שהמלך או המונרך ממלאים תפקיד טקסי למדי, והכוח הביצועי נופל במקום זאת בידיו של ראש ממשלה שנבחר מבין המפלגות המרכיבות את הפרלמנט, אם כי במקביל באישור המלך. זה המקרה של בריטניה, יפן, שוודיה, בלגיה או מלזיה.
• מונרכיות מוחלטות, כאלה שבהם הכוח הפוליטי והריבונות נופלים לחלוטין על דמות המלך או המונרך, ללא קיומן של סמכויות או חוקים ציבוריים העלולים להגביל אותה או לסתור אותה. כלומר, המלך הוא הסמכות הפוליטית המוחלטת בעניינים ביצועיים, חקיקתיים ו/או שיפוטיים, אם כי ייתכן גם שקיימים מוסדות ציבור הממונים על כל אחד מהענפים הללו (פרלמנט, למשל, וכמה בתי משפט), אך את כוחו זה לעולם לא יכול לסתור או לעלות על זה של המלך. זה המקרה בקטאר, עומאן, סווזילנד או ערב הסעודית.

סוגי מדינות לפי שיטת הממשל שלהם

לבסוף, אם לשפוט על פי שיטת הממשל שיש להם (דמוקרטית או לא), נוכל להבחין בין:

• דמוקרטיות, שבה שוכנת הריבונות ב רָצוֹן עממי, כלומר בהחלטת הרוב, המממשים את זכות ההצבעה שלהם כדי להחליט או להשפיע על עניינים בעלי חשיבות ציבורית. יתרה מכך, כיום, כדי להיות דמוקרטיה, יש לכבד זכויות אדם אוניברסליות במדינה ולכבד את שלטון החוק (כלומר, שלטון החוק).
• דיקטטורות, צורות ממשל לא דמוקרטיות, שבהן קבוצה קטנה מפעילה כוח פוליטי כרצונה ובאמצעות כוח, מה שהופך את השינוי הפוליטי והחברתי לבלתי אפשרי, ולעיתים קרובות כופה סדר מבוסס, לא משנה מה. זכויות אדם, לא שלטון החוק, ולא שום דבר מלבד האינטרסים של הקבוצה בשלטון.
• אוטוקרטיות, צורות שלטון פחות או יותר ביניים בין דמוקרטיה לדיקטטורה, שבהן נשמרת חזית דמוקרטית אך מוסדות הדמוקרטיה מתערערים, חודרים ומתומרים כרצונם על ידי המגזרים החזקים בחברה. סוגים אלה של משטרים נוטים להידרדר במהירות לדיקטטורות.