זידובודין נקרא כימי אזידותימידין וככזו היא נגזרת של נוקליאוסיד תמידין. מנקודת מבט פרמקולוגית, זהו אחד ממעכבי התמלול ההפוך, וככזה, יעיל כנגד הכפל התוך תאי של HIV. זה מופץ על ידי חברת התרופות GlaxoSmithKline.
מה זה זידובודין?
דרכי המדע לעתים בלתי נתפסות: בשנות השישים, חוקרים אמריקאים התכוונו לעבוד כדי להמציא תרופה חדשה כנגד סרטן - התוצאה הייתה תרופה שהייתה יעילה נגד איידס.
זידובודין, יחד עם מרכיבים פעילים אחרים, מהווים כיום חלק מהטיפול המשולב בזיהום HIV.
השפעה פרמקולוגית
ההשפעה הפרמקולוגית של זידובודין מבוסס על עיכוב של תעתיק הפוך נוקליאוזידי, אנזים שוירוסים HI זקוקים בהחלט להתרבותם ולפתוגניותם.
נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV), הגורם לאיידס (תסמונת של מחסור בחיסון), הוא אחד מהמה שמכונה רטרו-וירוסים. היא משתמשת ב- RNA כחומר הגנטי שלה, ולא ב- DNA, כמו שקורה בצורות חיים רבות אחרות, כמו בני אדם. כדי ש- HIV יכול להשתלב כעת בתא האנושי, וכרגיל עם נגיפים, לגרום להם לשחזר את החומר הגנטי שלו ובכך לעזור לו להתרבות, הוא זקוק לתמלול הפוך:
זה מתמלל RNA נגיפי ל- DNA (בדרך כלל להפך בביולוגיה, ומכאן המונח "הפוך" במקרה זה), ואז הוא משולב במסלול הרגיל של חילוף החומרים של התא ומשמש לקריאת חלבונים חדשים וכך נגיפים חדשים. ולעשות.
זידובודין מומר תוך-תאית לצורתו הפעילה זידובודין טריפוספט ואז יש זיקה גבוהה לטרנסקריפטאז הפוך של רטרו-וירוסים, כולל HIV-1 ו- HIV-2. עם זאת, יש לזכור כי תעתיקים אחרים העושים את עבודתם במטבוליזם תקין של תאים נחסמים אף הם על ידי התרופה בעלת זיקה נמוכה יותר, האחראית לחלק גדול מתופעות הלוואי.
כאנטימבוליט, זידובודין טריפוספט משולב ב- DNA של הנגיף במקום מרכיב תמידין וחוסם ייצור נוסף בנקודה זו. התעתיק ההפוך המעורב נחסם. אולם בדרך זו זידובודין מעכב רק את נגיפי ה- HIV החודרים לתא מארח - מה שכבר משולב בגנום התא, לעומת זאת, נותר ללא השפעה. לכן, יש להשתמש תמיד בסוכן בשילוב עם אחרים על מנת להיות מסוגל לתקוף את זיהום הנגיף באופן מקיף באמת.
יישום רפואי ושימוש
היישומון של זידובודין בדרך כלל מתרחש כחלק מטיפול HIV נרחב, מה שמכונה HAART (טיפול אנטי-רטרו-ויראלי פעיל מאוד).
לאחר כחצי שנה של טיפול בזידובודין בלבד, התפתחות בדרך כלל עמידות מצד נגיפי ה- HI, המוטציות בכמה צעדים והופכות את הטרנסקריפטאז ההפוך שלהם לבלתי רגיש לתרופה. בשילוב עם תרופות אחרות, התפתחות עמידות זו מקשה על הנגיפים מכיוון שהם מותקפים מכמה צדדים בו זמנית.
בדרך כלל משתמשים בשילוב משולש, בדרך כלל שני מעכבי טרנסקריפטאז לאחור עם נוקלאוזיד עם מעכב טרנסקריפטאז הפוך ללא נוקלאוזיד או עם מעכב פרוטאז.
יש לעקוב מקרוב אחר הטיפול, במיוחד העומס הנגיפי וספירת תאי CD4 הם סמנים חשובים להצלחה הישירה של הטיפול. במקור, טיפול כזה הושק רק כשהמחלה איידס בפריחה מלאה, בימינו יש נטייה גוברת להתחיל בטיפול בשלב מוקדם יותר של הזיהום.
סיכונים ותופעות לוואי
זידובודין יש כמה תופעות לוואי שיכולות להופיע במהלך טיפול ארוך טווח.
העובדה שבמקור נועדה להתפתח כחומר כימותרפי נגד גידולים סרטניים כבר מראה כי תופעות לוואי מסוימות חייבות להתאים לאלו של הכימותרפיה: נזק למח העצם הוא אחד מהם, מה שמביא לאנמיה ולרוב נעלם שבועיים עד ארבעה שבועיים מתחילת הטיפול. השבוע השישי עד השמיני בתור נויטרופניה, כלומר ירידה בתאי הדם הלבנים.
השפעות נוירוטוקסיות כוללות, למשל, כאבי ראש (אצל 50 אחוז מהמטופלים), נדודי שינה ושינויים פסיכולוגיים. טיפול ארוך טווח יכול להוביל גם לכאבי שרירים. הפרעות במערכת העיכול, חום ופריחה יכולות להופיע גם.
יש לקחת בחשבון גם כמה אינטראקציות, כולל ASA (אספירין) ומורפין יכולות להפריע להתמוטטות הזידובודין בכבד וכך לגרום לריכוז התרופות מוגבר. תרופות אחרות המדכאות ציטוטוקס או מח עצם מחמירות באופן טבעי את תופעות הלוואי של זידובודין.
