אנו מנתחים מהו מקור החיים ואת התיאוריות השונות שניסו לענות על השאלה הזו. כמו כן, מה אומר המדע.
מהו מקור החיים?
השאלה מה מקור ה חַיִים ליווה את בן אדם מאז תחילת הציוויליזציה עצמה, וזו אחת התעלומות האוניברסאליות הגדולות מַדָע הוחלט לפתור.
אבל לא היה קל למצוא הסבר לתופעה שקודמת לנו כ מִין במשך מיליארדי שנים רבים, ואשר מהם ראינו, לפיכך, רק אחוז אחרון מאוד.
ה תרבויות קדומותשניחנו באופי דתי עמוק, הם תמיד ייחסו לאלים שלהם את בריאת הקוסמוס, של כדור הארץ ושל החיים עצמם, דרך שונות מיתוסים קוסמוגוני. לסיפורים המיתולוגיים הללו יכולים להיות נקודות משותפות, או שונות באופן מהותי בהתאם ל תַרְבּוּת מי דמיין אותם.
נקודות מבט כאלה נמחקו בהדרגה על ידי מחשבה אמפירית ו מַדָעִי, אשר החזיק את קִיוּם של הסבר כלשהו הִגָיוֹן וניתן לאימות, שניתן לגשת אליו דרך ה ניסוי וידע תיאורטי.
ההתקדמות הגדולה ב אֲנָטוֹמִיָה, כִּימִיָה, גנטיקה ובמיוחד מחקריהם של לואי פסטר (1822-1895), צ'ארלס דרווין (1809-1882) ואלכסנדר אופרין (1894-1980) מילאו תפקיד מרכזי בהבנה שבהכרח, כל יצורים חיים הם באים מיצור חי אחר אחר שהוליד אותם.
כיום, מדע ו טֶכנוֹלוֹגִיָה שיש לנו אפשרו לנו לחפש הסבר מספק בראיות הביולוגיות המרובות של העולם, הן מודרניות והן ניתנות לצפייה בעין בלתי מזוינת, כמו גם בזו העתיקה המרכיבה את תיעוד המאובנים.
למרות שיש לנו הסבר מדעי מלא פחות או יותר, הנתמך בשפע של עדויות אמפיריות, עדיין יש שאלות ושאלות ללא מענה ששומרות על המדענים על הקצה.
לאחר מכן, נראה סקירה של התיאוריות העיקריות על מקור החיים שהופיעו ב הִיסטוֹרִיָה של ה אֶנוֹשִׁיוּת.
תיאוריה בריאתנית
התיאוריות הראשונות על מקור החיים ייחסו אותו לרצון האלוהי.ההסברים הראשונים שהעלה האדם לגבי מקורם לא רק של החיים, אלא גם של ה עוֹלָםהם התחילו מהתפיסה הדתית שלהם על הקוסמוס. לפי נקודת מבט זו, היו אלוהויות עתיקות, יוצרות, שומרות ומשמידות של היקום, האחראים ליצירת כל מה שקיים ובעיקר יצורים חיים, ביניהם תפס האדם את מקומו של הבן האהוב.
גישה זו מוכלת בדרכה בכל הטקסטים הדתיים הגדולים, כגון התנ"ך, הקוראן, התלמוד, הפופול-וה וכו'. בהם, אל אחד או יותר היו אחראים על יצירת האנושות מיסודות דוממים, כמו בוץ, תירס או חימר.
בניגוד למה שניתן לחשוב, נקודת מבט כזו הוחזקה למעשה ל- גיל מודרני, לגדולים דתות המונותאיסטים והכנסיות שלהם, שביניהן הכנסייה הקתולית תמיד מילאה תפקיד מרכזי במערב.
לפיו דוֹגמָה כריסטיאן, החיים על פני כדור הארץ נוצרו על ידי אלוהים לאורך שבעת הימים שנדרשו לו להפוך את היקום להכל מרצונו החופשי. כך גם ברא את האדם: אדם עשוי חרס בצלמו ובדמותו, וחוה, שנברא מצלע אדם. אלוהים ברא את גופם וברא את נשמתם, ואיפשר להם להתרבות כדי לאכלס ולעבוד את כדור הארץ, מה שהופך אותם לאדונים של שאר היצורים החיים.
דור ספונטני
ה תורת הדור הספונטני קמה כמחשבה חומרנית ופחות מונחה על ידי האורתודוקסיה הדתית הנוצרית נכפתה במערב, לאחר קריסת העולם פיאודלי שֶׁל ימי הביניים.
עם זאת, ניתן למצוא את שורשיו כבר אצל פילוסופים וחוקרי טבע קדומים שונים, כגון אריסטו (384-322 לפנה"ס), אך מגיניו העיקריים היו הוגים כגון רנה דקארט (1596-1650), פרנסיס בייקון (1561-1626), אייזק ניוטון (1643-1727) וחוקר הטבע הבלגי ז'אן בפטיסטה ואן הלמונט (1580-1644).
על פי תיאוריה זו, החיים נוצרו כל הזמן על פני כדור הארץ, באופן ספונטני, כלומר, מעצמם, מחומרי פסולת והפרשות, כגון זיעה, שתן, הפרשות ו חומר אורגני מתפרקים.
בתחילה הסבירה תיאוריה זו את הופעתם של זבובים, כינים, עקרבים וחולדות וחיות אחרות הנחשבות למזיקים או מזיקים. מאוחר יותר היא התמודדה עם העובדה שחיות אלה התרבות והטילו ביצים.
יתר על כן, מהגילויים הראשונים בחומר אבולוציוני, התיאוריה של הדור ספונטני קבעה שרק מיקרואורגניזמים הם נוצרו באופן ספונטני, ומתוכם התפתחו שאר החיים.
היה קשה להפריך את הדור הספונטני על ידי המדע, שכן עמוק בפנים הייתה זו תיאוריה שניתן לשלב אותה עם בריאתנות: אם החיים הופיעו באופן ספונטני, ניתן היה לומר שידו הבלתי נראית של האל היא שאיפשרה זאת.
רק בניסויים של פסטר ניתן היה להפריך תיאוריה זו. כימאי צרפתי זה הוכיח את קיומם של מיקרואורגניזמים ב- אוויר שזיהמה את חומרים והם גרמו להם להתסס. כך הובנה חוסר האפשרות לחיים להיווצר בקסם.
התיאוריה הפאנספרמית
כך ידועה התיאוריה שמציעה שלחיים יש מקור מחוץ לכדור הארץ. זה היה הסבר שהופיע בסוף המאה ה-19, ואשר ניסה לענות על הקשיים בהסבר המעבר הכימי בין חוֹמֶר דומם וחיים (מה שהבריאתנות ייחסה ל"נשימה האלוהית" שהפיחה חיים).
לשם כך, תיאוריה זו קובעת שחומר אורגני היה מגיע לכוכב הלכת ב- עֲפִיפוֹן, מטאוריט או סוג אחר של הובלת חלל, או מקרי (פנספרמיה טבעית) או רצונית (פנספרמיה מכוונת).
עמדה זו זכתה לביקורת רבה משום שהיא לא באמת עונה על השאלה על מקור החיים, אלא מעבירה את השאלה למרחב לא ידוע.
בנוסף, הוא אינו מגיב לאופן שבו יכלו המיקרואורגניזמים המקוריים לשרוד את התנאים האכזריים של החלל החיצון, אם כי נכון שניתן היה "להחיות" כמה מיני חיידקים בתנאים אידיאליים, לאחר שהיו נתונים לקשיים סביבתיים.
תיאוריה זו נתמכה על ידי הביולוג הגרמני הרמן ריכטר (1808-1876), האסטרונום הבריטי פרד הויל (1915-2001) ובמיוחד המדען השבדי Svante August Arrhenius (1859-1927), שהפך אותה לפופולרית על ידי זכייה בפרס נובל לכימיה. בשנת 1903.
התיאוריה של אופרין
מבוסס על יצירותיו של אלכסנדר אופרין והבנת ה DNA והמנגנונים של יְרוּשָׁה גנטיקה, תיאוריות על מקור החיים מונחות על ידי מסגרת מדעית, במיוחד ביוכימית וגיאוכימית.
תיאוריות מדעיות מציעות חיים כתוצאה מסדרה מורכבת ובלתי צפויה של תגובה כימית אנאורגנית שאפשרה את הופעתן ההדרגתית של צורות החיים הראשונות והפרימיטיביות טלפון נייד.
אופרין בשלו מקור החיים על פני כדור הארץ הסביר את זה ימים הפרימיטיביים של הפלנטה היו מרק חם של חומרים אורגניים ואי-אורגניים, שנקשרו זה בזה ליצירת תרכובות יותר ויותר מורכב ומגושם.
כך הופיעו בסופו של דבר הקואצרבטים: בועות של חומרים פרימיטיביים שאפשרו לחומרים הרצויים לעבור דרך הממברנה שלהם ושמרו על הבלתי רצויים מבחוץ, במעין פרוטו-תא.
למרות חשיבותן הברורה ליצירת מודל מדעי מאוחר יותר, התיאוריות של אופרין, הנתמכות על ידי התיאוריה של אבולוציה הברירה הטבעית של דרווין ושלו, לא הצליחו להסביר את המנגנונים שבהם התרחש המעבר בין הצורות האורגניות אך הדוממות של תרכובות, לבין צורות החיים הראשונות ככאלה.
בשנים רצופות, שונות הַשׁעָרָה מדעי על זה:
- השערת עולם של RNA. לפי עמדה זו, יצירת גנים הייתה הצעד הראשון לקראת החיים, משום שהיא מאפשרת להעביר את המורכבות שהושגה לדורות הבאים.
- השערת עולם ברזל-גופרית. היא מניחה שהשלב הראשון הוא יצירת א חילוף חומרים לשיטת ספיגה של חומרים אנרגטיים.