הקשר בתקשורת

אנו מסבירים מהו ההקשר בתקשורת, מאפייניו, חשיבותו ודוגמאותיו. כמו כן, מרכיבי התקשורת.

ההקשר הוא המצב החוץ-לשוני שמשפיע על התקשורת.

מהו הקשר בתקשורת?

ה הֶקשֵׁר ב תִקשׁוֹרֶת זוהי מערכת התנאים שבה מתרחשת העברת ההודעה. הסביבה או המצב החוץ-לשוני הם המקיפים ומשפיעים על הפעולה התקשורתית, למשל, הקשר בעבודה, פוליטי, תרבותי או בית ספרי.

תקשורת היא פעולת השידור והקבלה מֵידָע. ה תהליך תקשורת תלוי באינטראקציה של שונים אלמנטים (כגון סוג השולח, המקבל, ה קוד, ה עָרוּץ והקשר) כדי שהחילוף יתרחש.

ישנם גורמים שונים, כמו אידיאולוגיה, תַרְבּוּת, גיל או רמה חברתית, שקובעים את סוג סביבה שבו ה בן אדם. הקשר זה משפיע על יכולתם של אנשים לפרש את סביבתם ולתקשר.

מאפייני ההקשר בתקשורת

ההקשר בתקשורת מאופיין בגורמים שונים, פיזיים ולא פיזיים, המקנים לה תחושה של "סביבה תקשורתית" כגון גֵאוֹגרַפיָה, ה הִיסטוֹרִיָה, הסוג של קְבוּצָה חברתי, השפה או הקוד של כל בן שיח, הרעש או הגורמים המקשים על העברת ה פוסטים.

השפה אינה אחידה ואינה הומוגנית. על האדם להתאים את עצמו לכל מצב תקשורת בו, בנוסף לגיוון הלשוני, יש צורך להבין את ההקשר בו מתבצעת העברת המסרים על מנת שהתקשורת תהיה נאותה.

חשיבות ההקשר בתקשורת

החשיבות של הקשר בתקשורת היא בכך שהוא מארגן ונותן משמעות למסר. המשמעות של מסר אינה תלויה רק ​​במבנה הדקדוקי שלו, תַחבִּירִי אוֹ לֵקסִיקָלִי אלא גם ההקשר הנלווה לאמירה ומשפיע על פרשנותה.

ההקשר בתקשורת קשור לסט של יֶדַע י אמונות משותף (או לא) לבני השיח, לגורמים ולאירועים הסובבים אותו ברגע שבו מתקיימת התקשורת.

דוגמאות להקשרים בתקשורת

סמלים ספציפיים משמשים בשדה התעופה לתקשורת.

כמה דוגמאות להקשרי תקשורת הם:

  • בבית הספר. ההקשר הוא המוגדר על ידי האלמנטים הפיזיים כמו כיתה, לוח, שולחנות, תלמידים ומורה, והאלמנטים המופשטים כמו פרקטיקות ונורמות חינוכיות. הנושאים הנידונים בסביבה זו קשורים לנושאים. ישנו קוד אקדמי בו התלמידים מקשיבים להסברים של המורה, מתייעצים איתו במקרה של ספקות ומחליפים רעיונות. האקלים הוא רשמי, של אני מכבד ושל לְמִידָה. כאשר הכל אנשים הנוכחים מבינים כיצד ההקשר הבית ספרי הזה עובד, יכול לתקשר ולקיים אינטראקציה מתאימה.
  • בסופרמרקט. ההקשר הוא זה שנקבע על ידי האלמנטים הפיזיים כמו חלל מסחרי, האובייקטים של צְרִיכָה זמינים למכירה, ופריטים שאינם פיזיים כגון עובדים, לקוחות וחוקים עסקיים. בשל מאפייני המקום, קודי השוק וגורמים כלכליים מסוימים, הלקוחות יודעים איזה סוג של מוצרים הם יכולים לצרוך באותו סוג חנות ומה המחיר שהם יכולים לשלם עבורם. סטנדרטים אלה נקבעים ומאפשרים את הביצועים של בני השיח, כלומר, הם יכולים לתקשר תחת אותו קוד מסחרי.
  • בשדה התעופה. ההקשר הוא זה שנקבע על ידי אלמנטים פיזיים כגון תַשׁתִית של מיקום, מסלול ההמראה, מטוסים ומכונות סריקת מזוודות, ואלמנטים לא פיזיים כגון עובדים, מגוון השפות לתקשורת (על השילוט או הרמקולים) וה כללים למטיילים. מכיוון שמדובר בחלל שמטיילים בו אנשים בני לאומים ותרבויות שונות, נעשה שימוש בקודי בטיחות ואבטחה מסוימים. דוּ קִיוּם שמכבדים את כל הנוסעים, למרות העובדה שבמדינתם אין להם אותם מנהגים או תקנות (לדוגמה, הדרישה להזין אוּמָה זר עם אשרת תייר). כאשר כולם מבינים כיצד ההקשר של נמל התעופה עובד, הם יכולים לתקשר ולקיים אינטראקציה מתאימה.

מרכיבי תקשורת

המרכיבים הדרושים לקיום תקשורת הם:

  • השולח. הוא זה שמביע מסר לנמען ויוזם את הפעולה התקשורתית.
  • הקולטן. הוא זה שמקבל הודעה ומוציא תגובה (אי התגובה מרמזת גם על משמעות לתקשורת).
  • ה הוֹדָעָה. זהו התוכן של הפעולה התקשורתית ויכולות להיות לו מטרות שונות, כגון שכנוע, הסברה, התראה או הפצה.
  • ה עָרוּץ. זהו המדיום הפיזי שבאמצעותו מועברת ההודעה, כגון טלפון, ה מדבר, כתיבה או ציורים.
  • ה קוד. זוהי מערכת האותות או התמרורים שבעזרתם מפרטים מסר, כגון סוג השפה, מערכת הברייל או התמרורים.
  • ה הֶקשֵׁר. זוהי הסביבה החוץ-לשונית המקיפה את השולח והמקבל, שבה מתקיימת תקשורת ומשפיעה על הבנת המסר.
!-- GDPR -->